מחבר: מוקי
מלחין: יונתן חרפק, יותם בן חורין, גיא כרמל וישי ברגר
|
|
| פתיחה: |
![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת |
![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת |
| עם רחובות, זכרונות, של אספלט ואבן, הנה שדרות רחבות נטועות. |
![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת |
| לפעמים העיר היא כמוך, יפה ולוטפת, לפעמים היא כמוני, מבוך סמטאות. |
![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת |
| הנה ספסל לב שבור ממתכת, ים של פנים שחולפות חתומות. |
![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת |
| בני אדם הם בסך הכל חומה שנסדקת, והנה אורות נוצצים כמו דמעות. |
| פזמון: |
![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() |
| הנה עיר, הנה אנשים שיש להם הכל אבל אין להם מאום |
![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() |
| הנה שיר, הנה המילים המילים הן הכל אבל אין בעצם כלום. |
| מעבר: |
![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת |
![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת |
| קירות שראו כבר מליון חלומות ושבילים שבהם דיממו חרטות |
![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת |
| וקפה ועשן ונשים אוהבות, ועושר עלוב של פינות חשוכות. |
![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת |
| הנה אמת מאירה ומביישת את בחירתנו בחיים נטולי משמעות |
![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת |
| מבעירה ושורפת כמו שמש שיוצאת אבל יותר מדי זה למות. |
![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() |
| הנה עיר, הנה אנשים שיש להם הכל אבל אין להם מאום |
![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() |
| הנה שיר, הנה המילים המילים הן הכל אבל אין בעצם כלום כלום |
| מעבר: |
![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת |
| פזמון |
| סיום: |
![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת ![]() לחץ לתצוגה נוספת |
