המידע נלקח מ - ויקיפדיה: לערך | לרשימת התורמים
דויד ברוזה, הידוע גם כדייוויד ברוזה, זמר ומלחין ישראלי.
דויד ברוזה נולד וגדל בעיר חיפה. אמו היא הזמרת שרונה אהרון. סבו היה ממקימי נווה שלום.
נעוריו עברו עליו בספרד, שם שימש אביו בשליחות, והוא הושפע מהמוזיקה והתרבות הספרדית.
הוא למד בפנימיה באנגליה, שב לספרד, וב-1974 חזר לישראל כדי להתגייס. לאחר תקופה של כשנה
וחצי בצבא, בה הצליח לשלב גם הופעות קטנות באזרחות, הצטרף לצוות הווי חיל האוויר יחד עם
אחותו טליה ברוזה ועם דני בסן ודפנה ארמוני. להיטם הגדול היה "בתוך", אותו שרו בפסטיבל הזמר 1977.
לאחר שחרורו מהצבא, החל ברוזה את דרכו העצמאית כזמר בהופעות קטנות בפאבים ומועדונים.
יהונתן גפן הבחין בו וצירף אותו למופעו "שיחות סלון" כחלק מ"להקה טובה" עם יעל לוי ויצחק קלפטר.
אלבום המופע, שיצא ב-1977, כלל את ביצועו של ברוזה עם יעל לוי ל"שיר אהבה בדואי",
ואת השיר הראשון המשותף של ברוזה וגפן - "יהיה טוב", שנכתב במהלך המופע, לכבוד ביקורו של נשיא
מצרים אנואר סאדאת בארץ, והפך ללהיט גדול. שיתוף הפעולה בין ברוזה לגפן המשיך גם הלאה, באלבום
והמופע לילדים "הכבש השישה עשר", שם הלחין וביצע ברוזה את השיר "רעמים וברקים", במופע המשותף
"דויד ויהונתן" (1980), שכלל שירים סאטיריים והוקלט גם לאלבום, ובתרומה הרבה של גפן לקריירה של
ברוזה, בכתיבת חלק משיריו ותרגום שירים מספרדית. ברוזה העיד כי גפן הפך לחברו הטוב והוא הושפע
ממנו רבות כמבצע וכאדם. ב-1978 נישא לרותי גביזון, שעזרה לו בהמשך הקריירה בהפקת אלבומיו והופעותיו.
ב-1983 הוציא ברוזה את האלבום "האשה שאיתי", שהכיל שירים ספרדיים מתורגמים לעברית, כחלק מההשפעות
הספרדיות שספג בנעוריו. את השירים תרגם יהונתן גפן והפיק ועיבד לואי להב. רבים מהשירים באלבום,
כמו "האשה שאיתי", "בנהר של סביליה" ו"סיגליות" הפכו ללהיטים גדולים. אלבום זה נחשב עד היום
לאחד מהאלבומים הנמכרים ביותר בישראל ונמכר בלמעלה מ-200,000 עותקים (פלטינה מחומשת).
גם סיבוב ההופעות שנלווה לאלבום הצליח מאוד. בעקבות הצלחת האלבום נבחר ברוזה לזמר השנה של קול
ישראל במצעד הפזמונים לשנת 1983.
בשיא הצלחת "האשה שאיתי" נסע ברוזה לניו יורק, ומאז הוא מתגורר בארצות הברית ומחלק את זמנו בין
אמריקה לבין ישראל. לדבריו, עזב "בכדי לחפש משהו אחר, בשביל להרחיב אופקים" למרות זאת הוא טוען:
"אני מאוד ישראלי וכך גם המוזיקה שלי, שנושמת את המקום הזה שהוא העוגן".
באוגוסט 1998, בעת שחזר מהופעה בבאר שבע, סטה הרכב שבוא נסע, עלה על אי תנועה, והתנגש חזיתית
בעמוד של שלט דרכים שהיה במקום. הרכב נהדף והתהפך, ופגע באי תנועה. ברוזה נפגע קשה בכל חלקי גופו.
הוא הובהל לבית חולים "קפלן" ברחובות, ובו אושפז למשך 12 יום. עם שיחרורו מבית החולים נשאר פגוע
באצבעותיו בידו השמאלית, והיה חשש רב שתאונה זו תקטע את הקריירה שלו. ברוזה תבע את חברת הביטוח
ונהג הרכב, בסכום של 4 מיליון ש"ח, על הנזקים הישירים והעקיפים שנגרמו לו. באוגוסט 2004,
זכה ברוזה בפיצויים בסך 1.2 מיליון שקלים. בסופו של דבר, הצליח ברוזה להשתקם, ולחזור ולנגן.
ברוזה מרבה להופיע בישראל, ובייחוד זכורות הופעותיו לפני הזריחה במצדה במסגרת פסטיבל ערד בשנות
התשעים. אחת מההופעות הללו הונצחה באלבום "במצדה" (1993) שכלל את מרבית שיריו הידועים עד אז:
"סיגליות", "שיר אהבה בדואי", וסימן ההיכר של הופעותיו במצדה- הלהיט "מתחת לשמיים".

הצג מידע מקוצר >>