המידע נלקח מ - ויקיפדיה: לערך | לרשימת התורמים
ג'וני אסף שועלי הוא זמר, נגן וכותב שירים ישראלי.
סגנונו אישי מאוד ומלא ניגודים - מנגינות
רכות עם צליל אקוסטי לצד עיבודים מלאי דיסטורשן וצלילים אלקטרוניים משונים,
מילים על זוגיות שבהם רומנטיקה לירית מתפתלת בתוך תיאורים פשוטים וריאליסטיים.

שועלי גדל בעיר גבעתיים והוא בנו של הצייר
יואב שועלי ונכדו של שמואל שועלי ממייסדי קיבוץ עין שמר.

בשנת 1993 הצטרף שועלי כזמר ונגן בס וגיטרה אקוסטית ל"רעש",
להקה שהקים ידידו אמיר קרטס עם עודד פרח ורע מוכיח. באותה שנה יצא
גם האלבום סימנים של חולשה של ברי סחרוף ששועלי ניגן בס ברוב השירים בו.

בשנת 1994 הוציאה הלהקה את אלבום הבכורה "רעש רק רעש.
ק." ואת מרבית השירים כתב ושר קרטס,
אך היו אלה דווקא השירים של שועלי שהפכו ללהיטים - "נוסע לבד",
"חנן", "כל דקה" והלהיט הגדול ביותר, "לעתים". ההשמעות הרבות
של "לעתים" לא סייעו להצלחת האלבום, ונמכרו ממנו כ-5000 עותקים בלבד,
אך הוא זכה לשבחים רבים מהמבקרים וצוין כאחד האלבומים העבריים הטובים
בסיכומי שנת תשנ"ה על ידי מוזיקאים רבים, בהם רמי פורטיס וענבל פרלמוטר.

ב-1995 יצא "האלף ואחד", אלבום הסולו הראשון של שועלי.
כל חברי רעש השתתפו בנגינה ואליהם הצטרפו אסף אמדורסקי, חיים לרוז,
סימון מן ואחרים, כולל הזמרת האלמונית טל ירון ששרה בשיר אחד ("מקום בלב").
רוב השירים נכתבו על ידי שועלי עצמו וחלקם על ידי ידידו החוזר-בתשובה אר'לה
(ששם משפחתו מעולם לא הופיע בקרדיטים) או במשותף על ידי שניהם. הקו הכללי
באלבום היה אקוסטי ולירי יותר מזה של רעש, אך היו בו גם לא מעט רגעים
של מוזיקה ניסיונית ואלטרנטיבית. השיר הבולט באלבום היה "עכשיו" - שיר
אהבה שקט, שבדומה ל"לעתים" זכה להשמעות רבות מאוד ברדיו, אך הצליח לקדם
רק במעט את מכירות האלבום. בתקופה זו נראו גם הסימנים הראשונים להתקרבותו
של שועלי לתורה - למשל, השיר "כדור פורח" (שנכתב על ידי אר'לה) סיפר
בלשון חצי-ראליסטית חצי-מטפורית על חזרה בתשובה של איש חילוני אמיד ושועלי
עצמו הפסיק לנגן בשבת והחל להופיע לרוב עם כובעים שונים (במקום כיפה).

ב-1996 יצא האלבום השני של רעש, "תמימות"; שועלי שר בו
בעיקר קולות-רקע וכתב מילים רק לשיר אחד, "אל תוותרי".
גם האלבום הזה זכה לביקורות טובות אבל מכירות מועטות ביותר. באותה שנה
שועלי הפיק את האלבום של יעל לוי "שוך הסערה", בו השתתף בנגינה גם אמיר קרטס.

ב-1998 ניגנו שועלי וכל חברי רעש באלבום הבכורה
של זמר הרוק החסידי החוזר-בתשובה עדי רן.
בזכות נגינתם ובזכות הפקתו המהוקצעת והאופיינית של שועלי, המילים של רן,
שדיברו על נושאים צפויים כגון חזרה בתשובה, תפילה, שבת, חסידות ברסלב וכו',
התחברו היטב עם מוזיקת רוק ורן זכה אפילו להצלחה מסוימת גם אצל קהל חילוני.

בשנת 2000 יצא האלבום השלישי של רעש, "אני זה לא אתה".
על אף שהאלבום נשמע כמו יצירה של להקה מגובשת ושוויונית, שבה ניתנה הזדמנות
לכל החברים לנגן ולשיר את יצירותיהם, הלהקה התפרקה בסמוך ליציאתו למדפים.

בשנת 2002 חזרו רעש לבמה בהופעה החגיגית לציון
שלוש-עשרה שנים ("בר מצווה") לחברת התקליטים נענע דיסק,
אך הדבר לא הוביל לאיחוד הלהקה או הקלטת אלבומים חדשים תחת השם "רעש".

בשנת 2003 שועלי התחיל סיבוב הופעות תחת השם
"שוב אני מופיע" (שם של שיר שכתב עבור "רעש"). באותה שנה יצא
אלבום הסולו השני שלו, "האיש של המסיבות". האלבום התאפיין בשימוש רב
בכלים אלקטרוניים לצד נגינתו האופיינית בגיטרה אקוסטית; שועלי ניגן כמעט בכל
הכלים לבד וחיבר בעצמו את כל השירים למעט "יש אהבה" (מילים: אר'לה) ו"ערבית"
(מילים: חיים נחמן ביאליק). ב"ערבית", בשונה מרוב האלבום, ניגנו שוב כל חברי רעש.

ב-2004 הצטרף שועלי כקלידן לחלק מהופעות האיחוד של להקת תערובת אסקוט.

כיום עובד שועלי על אלבום חדש בשיתוף רע מוכיח, ומופיע עם הרכב חדש הכולל
את אמיר קרטס בגיטרות, בס, וקלידים, יובל ליבליך בגיטרות ושלומי טוויג בתופים.

הצג מידע מקוצר >>