המידע נלקח מ - mooma: לערך
תחום המוסיקה הדתית בישראל נשלט במשך שנים רבות על ידי סגנון מסויים
(שילוב טקסטים מהמקורות והתפילה במקצבי "אסטה אסטה") ורמת הפקה נמוכה
ומוגבלת במקוריותה (כנראה בגלל הרושם שלקהל היעד אין דרישות מיוחדות).
מאז ראשית שנות ה-90 חלו שינויים רבים בתחום זה, גם בגלל שאמני רוק
(לשעבר) ש"עוברים לצד השני" משתמשים בידע המוסיקלי והטכני שצברו,
וגם בגלל שההתעניינות ההולכת וגדלה בנושאים רוחניים,
ממיסטיקה ועד דת, מרחיבה את כמות היוצרים בתחום וכמובן גם את קהל הצרכנים.
הגדילה הזו והתחרותיות שהיא יוצרת מביאה ליתר תשומת לב לפרטים
שבעבר נחשבו לא חשובים: רמת כתיבה, נגינה והפקה. בסוף שנות ה-90
וראשית האלף השלישי, ניתן לראות מבול בתחום ההרכבים המשלבים דת ורוק.
אחד ההרכבים המוצלחים בתחום זה הוא צמד המדרגות.

הוד דיין, שפעם, כשהיה חילוני, נקרא "דומיניק", פעל בשנות ה-80
בשולי הפופ-רוק הישראלי הצעיר של התקופה, בין השאר כמפיק
מוסיקלי ללהקת פופלקס ובכל מיני הפקות נוספות של אחיו, נאור ואיגי דיין.
אחר כך הוא חזר בתשובה, עזב את המוסיקה... אבל לא לגמרי.
בסוף שנות ה-90 הקים דיין את צמד המדרגות עם
חוזר בתשובה נוסף, הזמר אילן דמרי. השניים יצרו שירים ביחד, לחנים מתוקים,
מלודיים וקסומים (בעיקר של דיין) למלים מהמקורות או שכתבו בעצמם (בעיקר דמרי).
השניים הקליטו את שיריהם באולפנו הביתי של דיין וגם באולפנים קטנים
של מני קוממי ומשה דעבול. הוד דיין ניגן, עיבד, הפיק מוסיקלית וגם הקליט.
משה דעבול הצטרף בשירה וכלים נוספים (גיטרות, בס). עוד התארחו בחלק מהקטעים
איגי דיין, אסף זמיר, יוסי לוי ויוסי בוזין בתופים וכלי הקשה, ערן וייץ
בגיטרות ורעיונות, ששי מזרחי (שגם חזר בתשובה) בבס וגיל אקיביוב בהאמונד. 

בשנת 2000 יצא אלבום הבכורה שלהם בפתח הדלת, בחברת תקליטים
ירושלמית בשם "מ.י.מ." (מוסיקה יהודית מקורית) שהיא שותפות בין "נענע דיסק",
שגם הפיצה את האלבום, לבין "סיהרא" שהיא חברה למוסיקה דתית. בפתח
הדלת הוא אלבום שמבחינה מוסיקלית מדבר אל כל סוגי הקהל, אך בעולם התקשורת
הישראלי הוא מתקשה לקבל חשיפה ראוייה, לפחות לא בתחנות הרדיו החילוניות.

הצג מידע מקוצר >>