שייקה אופיר

המידע נלקח מ - ויקיפדיה: לערך | לרשימת התורמים
שייקה אופיר הוא אחד משחקני הקולנוע, הפנטומימאים והקומיקאים החשובים
ביותר בישראל שפעלו בשנות החמישים, השישים והשבעים של המאה העשרים.

'אמנות הדממה'
אופיר נולד בירושלים בשם ישעיהו גולדשטיין.
הוא כיכב בלהקת הבידור של הפלמ"ח, ה"צ'יזבטרון",
ובשנת 1950 נסע לפריז שם למד פנטומימה אצל אטיין דקרו,
אבי הפנטומימה המודרנית, והופיע עם הפנטומימאי מרסל מרסו.
כבר אז נחשב לפנטומימאי ברמה עולמית.
בשנת 1952 חזר לישראל ובמגמה להקים "תיאטרון פנטומימה" צירף אליו שני שחקנים צעירים,
עמוס אריכא וזיוה רודן, שהופיעו אז ב"הבימה".
תיאטרון הפנטומימה הוקם בחסות התיאטרון הקאמרי והצגת הבכורה בשם "מסכות" התקיימה ב-1954.
כעבור שנה ביים אופיר את התוכנית השניה
והאחרונה "איילות" בהשתתפות מיה זיו, מהשחקניות הבולטות של תיאטרון זירה
(אותו הקים הבמאי מיכאל (מיקו) אלמז), והרקדנים ג'וקי ארקין ושלמה בכר.

אחרי שהות של שנים אחדות בארץ בה שיחק אופיר בתיאטרון הקאמרי,
הוא נסע בשנת 1956 עם רעייתו ושני ילדיו הקטנים לארצות הברית למשך ארבע שנים וחצי.
באותה תקופה הופיע ביחד עם מרלן דיטריך,
הוזמן להחליף את סמי דייוויס ג'וניור בהופעה בפני האו"ם ואף העלה מופע יחיד בברודוויי.

בראשית שנות השישים שב לארץ וחזר והציג את מופעיו
שהתבססו על כשרונו בפנטומימה, על יכולת החיקוי שלו, ועל שלל הדמויות שיצר.
בין היתר היו לו הופעות בלתי-נשכחות בהופעותיו
במערכונים כמו "החזרה" ("יופי נחמה"), "ציונה והעין המקולקלת", "שיעור באנגלית",
ושורה ארוכה של מערכונים אחרים שתיעדו דמויות ערביות, גליליות וירושלמיות.
באותה תקופה הוא שיתף פעולה עם אורי זוהר, במספר מערכונים,
כמו: "יוסקה ברגר התעשר" ו"תקרית גבול".

מהגשש ועד ל'השוטר אזולאי'
שייקה ביים את שתי התוכניות הראשונות של שלישיית "הגשש החיוור",
אותה יזם והקים אברהם דשא פשנל וכתב להם מערכונים.
לפי עדותם של חברי הלהקה, הוקדש רוב זמן החזרות למופע מתמשך של אופיר עצמו.

בשנות השישים והשבעים הופיע שייקה בשורה ארוכה של סרטים,
שהמפורסמים בהם היו סרטיו של אפרים קישון,
ובמיוחד "השוטר אזולאי" שדמותו שורטטה עבורו, אך הוא היה זה שעיצב אותה
ונפח בה חיים ויצר את אחת הדמויות השלמות בקולנוע שנוצר באותם ימים בארץ.
תפקיד זה זיכה אותו במועמדות לפרס האוסקר.
בין הסרטים האחרים והבולטים היו גם "אבו אל בנאת" ו"הבית ברחוב שלוש".
אופיר אף ביים בשנת 1977 את הסרט "500 אלף שחור" בו
גילם לצד ז'אק כהן נוכל הנמלט מראש הפשע המאורגן.

בסוף שנות השבעים ובתחילת שנות השמונים דעכה במעט
הקריירה שלו והביקורת גרסה כי הוא שב וממחזר את מערכוניו הישנים.
באותן שנים לא שיחק אופיר בסרטים ונוכחותו היחידה בזירה הציבורית
הייתה באמצעות הופעה בסדרת טלוויזיה ללימוד ערבית בשם "סאלם ותעלם."

פרס האקדמיה הישראלית
שייקה אופיר היה מעשן כבד ונפטר מסרטן ריאות.
אחרי מותו חזרה וגברה ההערכה לפועלו ורבים רואים
בו כיום אחד מהשחקנים הדגולים והמקוריים ביותר שפעלו בישראל.
פרס אופיר של האקדמיה הישראלית לקולנוע, נקרא על שמו.

ב-2008 זכה אופיר לרחוב על שמו בראשון לציון.

בתו מנשואיו השניים (ללידיה שומכר) היא השחקנית קארין אופיר.

הצגותיו בתיאטרון
מסכות, בימוי הוא עצמו, ציירת תפאורה, אווה הגדיש,
מוזיקה ידידיה אדמון ויוחנן זראי, ההצגה הועלתה בחודש מאי 1955.

פילמוגרפיה
מעשה במונית (1956) 
אלדורדו (1963) 
חור בלבנה (1964) Hole In The Moon 
שמונה בעקבות אחד (1964) 
דליה והמלחים (1964) 
מוישה וינטלטור (1966) 
ארבינקא (1967) Ervinka 
השכונה שלנו (1967) 
תעלת בלאומילך (1968) The Big Dig 
השוטר אזולאי (1971) The Policeman 
קרלוס (1971) Carlos 
שוד הטלפונים הגדול (1972) 
אבו אל בנאת (1973) 
הבית ברחוב שלוש (1973) The House On Chelouche Street 
יהיה טוב סלומוניקו (1975) 
500 אלף שחור (1977) 
הגונב מגנב פטור (הגנב בעל חמשת הפרצופים) (1977) 
הגן (1977) 
מבצע יונתן (1977) Operation Thunderbolt 
השועל בלול התרנגולות (1978) The Fox In The Chicken Coop 
טעות במספר (1979) 
הקוסם מלובלין (1979) The Magician of Lublin 
מכרות המלך שלמה (1985) King Solomon's Mines 
מחץ הדלתא (1986) The Delta Force 
אמריקה 3000 (1986) America 3000 

הצג מידע מקוצר >>