המידע נלקח מ - ויקיפדיה: לערך | לרשימת התורמים
ארקדי דוכין הוא זמר יוצר, מפיק מוזיקלי ומסעדן ישראלי מצליח,
לשעבר סולנה של להקת הרוק החברים של נטאשה.

דוכין נולד וגדל בבוברויסק שבבלארוס. בילדותו למד לבדו לנגן על בס ופסנתר.
כשהיה בגיל חמש-עשרה עלה ארצה עם משפחתו לקרית ים. הוא לא התקבל
ללהקה הצבאית ושרת בצה"ל כלוחם טנק. בעת שירותו הצבאי חווה תקופה
קשה במהלך מלחמת לבנון. במהלך שירותו הצבאי התגורר במגדל העמק ויחד
עם חברו מיכה שטרית הקים להקה בשם "ספטימה 5", בה תפקד כנגן קלידים.
במסגרת הלהקה החל דוכין להלחין שירים ללהקה, בעיקר בהשפעת מתי כספי,
שהבולט מביניהם הוא לשיר "עיר אטומה". בשנת 1985 עבר דוכין להתגורר
בתל אביב והמשיך לפתח כשרון כתיבת והלחנת שירים, ובגלל מחסור בסולן
שישיר, החל לשיר בעצמו, עניין בו לא היה בטוח עקב קשיי שפה.
בשנת 1986 החלו דוכין ושטרית להקליט, תחת השם "לא כולל מע"מ",
שירים כמו "הצילו" (אותו שר, הלחין וכתב), "רגל של בובה" (אותו עיבד)
ו"לך תדע" (במסגרתו כתב, הלחין, שר ונגן). במהרה הוחלף שם הלהקה
ל"החברים של נטאשה", במסגרתה הלחין, כתב, שר וניגן על הקלידים.

בשנת 1989 יצא אלבום הבכורה של "החברים של נטאשה", הקרוי על שמם,
בהפקתו של יזהר אשדות. האלבום זכה להצלחה רבה והפך
במהרה לאלבום פלטינה. באותה שנה הוציא דוכין את אלבומו הראשון כסולן,
"רוצה ויהיה", משירי המשורר ולדימיר ויסוצקי. האלבום, אשר הופק על ידי
דוכין עצמו, יחד עם ברי סחרוף ודני מקוב, זכה להצלחה בינונית בלבד,
והשירים השונים "טמבל", "פארוס", "אגדה מוזרה מאד" ו"צמרמורת" נהפכו רק
בהמשך הדרך למצליחים. כיום נחשב האלבום אלבום זהב. ב-1991 יצא אלבומם
השני בהפקתו של יוסי אלפנט "שינויים בהרגלי הצריחה". ב-1993 הוציא
עם שטרית את אלבום הילדים "אחלהזאורים", בו הלחין, נגן, שר והפיק,
והיה אחראי על שירי הילדים "התעוררות" ו"בית קפה של דינוזאורים".
בשנת 1994 יצרו את אלבומם המצליח ביותר "רדיו בלה בלה". הופעותיהם של
"החברים של נטאשה" גם הן זכו להצלחה רבה, אך בשנת 1996 הלהקה התפרקה.

לאחר פירוק הלהקה החל דוכין לכתוב להלחין ולעבד שירים
ואלבומים לזמרים אחרים, בהם נורית גלרון,
פבלו רוזנברג, שם טוב לוי, תמר גלעדי, יוסי בנאי ואחרים.

ב-1995 הוציא דוכין אלבום סולו שני, "ארקדי דוכין", בהפקה ועיבודים
מוזיקליים של חברו ל"החברים של נטאשה" ז'אן פול זימבריס. בין השירים
באלבום בלטו "חדר משלי", "מרוב אהבתי" ו"הבלדה על האיש שהחליף את הירח".

ב-1998 הוציא את האלבום הכפול "כוכב האהבה", שהיה אלבום קונספט
בהפקה עשירה עם תזמורת, מקהלה ובהשתתפות אורחים רבים, ביניהם
גידי גוב, שמואל וילוז'ני ודייוויד ברוזה. האלבום שילב סיפור רומנטי
של חיפוש עצמי עם עלילה עתידנית. בין השירים באלבום היו "מרגיש אשם"
ו"כוכב האהבה". למרות ההפקה המושקעת, האלבום לא הצליח מסחרית וכך גם
ההופעות שנילוו אליו ובעקבות כך חברת ההפקה קוטלר-אשר נקלעה למשבר כספי.

לאחר מכן חזר דוכין להופעות קטנות והופיע במופע משותף עם מאיר בנאי.
אלבום הסולו הבא שלו, "להרגיש", יצא ב-2001 וכלל את השירים
"אוהבת לא אוהבת" וחידוש לשיר שכתב בעבר לאריק סיני "היא לא דומה", שהפך
בביצועו של דוכין ללהיט גדול. הוא המשיך להופיע והחל לעבוד כשף במסעדה.
ב-2004 יצא אלבום האוסף המצליח "יותר ממני", שכלל להיטים שלו כסולן,
חידוש לשירם של חפר וסשה ארגוב "הוא לא ידע את שמה" ושיר חדש,
"מי אוהב אותך יותר ממני", שהפך ללהיט ענק ולאחד מסמלי התקופה.
שיר זה מזוהה כשיר רומנטי, למרות שנכתב על המדינה. ב-2006 יצא אלבום
הסולו הכבד ביותר מבחינה מוזיקלית עד כה של דוכין, "חלומות למבוגרים",
עם הלהיטים "הוא ואני" ו"רגע לפני", וזכה לביקורות משבחות.

בשנת 2007 הוציא דוכין את האלבום "נקודת מבט",
אשר הופץ על ידי ארומה אספרסו בר, וכלל גרסאות כיסוי בלבד,
בין היתר ל"איפה את אהובה" של יהורם גאון, "דמיון חופשי" של יצחק
קלפטר ו"שלח לי מלאך" של משינה. באותה שנה השתתף דוכין באלבום "הסליל"
של מטרופולין, בו שר את השיר "אחת שתיים שלוש", אותו כתב עם עופר מאירי.

דוכין סיפר במספר ראיונות שהוא לומד קבלה בארגון בני ברוך של מיכאל לייטמן.

הצג מידע מקוצר >>