המידע נלקח מ - ויקיפדיה: לערך | לרשימת התורמים
תמוז הייתה להקה ישראלית משפיעה שפעלה באמצע שנות השבעים.
חבריה היו שלום חנוך, אריאל זילבר, מאיר ישראל, איתן גדרון ויהודה עדר.
תמוז נחשבת לאחת הלהקות הישראליות החשובות ביותר, ואלבומה היחיד,
"סוף עונת התפוזים", נחשב לאבן דרך בתולדות הרוק הישראלי.

הרקע להקמת הלהקה 
תמוז החלה את דרכה בשנת 1974, כאשר תכנן מתי כספי
להקים הרכב ישראלי ברוח "קרוסבי, סטילס, נאש ויאנג".
הוא קישר בין דני ליטני, שלום חנוך ואריאל זילבר,
אך לא נוצר קשר טוב מספיק ביניהם, והלהקה התפרקה בטרם הספיקו להקליט דבר.

בין שלום חנוך לאריאל זילבר, לעומת זאת, נוצר קשר הדוק, והם החליטו להמשיך לעבוד כצמד.
שניהם חזרו לישראל זמן קצר קודם לכן לאחר ניסיונות כושלים להצליח בחו"ל.
תחילה הופיעו יחד עם אריק איינשטיין במופע שלו "סע לאט", שם פגשו את המתופף
מאיר ישראל, שניגן קודם במספר להקות קצב, בין השאר ב"עוזי והסגנונות".
אליהם חברו שני משוחררים צעירים מלהקת הנח"ל,
הגיטריסט יהודה עדר, והבסיסט איתן גדרון, אשר השלימו את הרכב הלהקה.
את שם הלהקה, תמוז, הציע אריק איינשטיין.

סוף עונת התפוזים
הקלטת "סוף עונת התפוזים" החלה בשנת 1975 באולפני טריטון.
מנהל הלהקה היה מנהל האולפנים מיכאל תפוח,
הטכנאי היה טומי פרידמן, והמפיק המוזיקלי - לואי להב.
רוב שירי האלבום היו ביצועים מחודשים לשירים של חנוך ושל זילבר.
האלבום השפיע רבות על הרוק הישראלי וכל שיריו הפכו לקלאסיקות.

בעקבות הצלחת האלבום יצאה הלהקה לסיבוב הופעות.
כמו בהקלטת האלבום, גם בהופעות השקיעו טומי פרידמן ולואי להב,
בעיקר בסאונד ובתאורה, כאשר ייבאו ציוד מחו"ל.
בבימוי המופע סייע אורי זוהר.
בנוסף לשירי האלבום, ביצעו חנוך וזילבר חלק משיריהם, כ"מאיה",
"תפסתי ראש על הבאר", "בטי בם" ו"אגדה יפנית".
בהפסקות ליוותה הלהקה את רמי פורטיס, שהיה אז חשמלאי המופע, כאשר שר את שירו "אינקובטור".
סיבוב ההופעות נחל הצלחה, והלהקה הופיעה בכל רחבי הארץ.

סוף ימי הלהקה
אף על פי שברדיו הרבו להשמיע את שירי הלהקה,
ואולמות המופע היו לרוב מלאים, הם לא הצליחו כלכלית.
הפקת המופע הייתה יקרה, והביאה להפסדים כספיים.
בעקבות זאת חלה מתיחות בין חברי הלהקה, בעיקר בין זילבר לשאר החברים.
הוא הגיע להופעות לבד, עזב באמצע שיר של חנוך באחת ההופעות, והתרחק משאר חברי הלהקה.
זילבר הודיע לעדר ולגדרון שאינו מוכן שינגנו בשירים שלו,
ובמספר הופעות אף שם שקית על ראשו כדי שלא יראו אותו.

באמצע שנת 1976 הציג זילבר בפני הלהקה את השיר "רוצי שמוליק", שכתב שמוליק צ'יזיק.
בהצבעה בין חברי הלהקה הוחלט כי השיר אינו מתאים לקו המוזיקלי שלה,
ומאיר ישראל טען כי הוא מתאים יותר לכוורת.
זילבר הקליט את השיר בעצמו, והשיר הפך ללהיט ענק.
בשלב זה החליט זילבר לפרוש מהלהקה לקריירה עצמאית,
ולא חזר בו גם לאחר הבטחתם של אנשי חברת CBS כי באלבום הבא של הלהקה יינתן
דגש רב יותר לשיריו.

לאחר שהוחלט על פירוק הלהקה, התברר כי היא נמצאת בחובות גדולים,
ושעליה להמשיך להופיע עוד כחודשיים על מנת לכסותם.
דווקא בהופעות הסיום זכתה הלהקה להצלחה גדולה, אך לחבריה היה ברור כי לא ניתן להמשיך יחד.
ב- 10 ביולי 1976 ערכה הלהקה את הופעתה האחרונה.

לאחר הפירוק
להקת תמוז תרמה רבות לקריירה המוזיקלית של כל חמשת חבריה.
שלום חנוך המשיך את קריירת הסולו המצליחה שלו,
והוציא שנה מאוחר יותר את האלבום "אדם בתוך עצמו".
אריאל זילבר פתח אף הוא בקריירה מצליחה,
וכבר באותה שנה הוציא את אלבום הבכורה שלו, "רוצי שמוליק".
מאיר ישראל הפך למתופף מבוקש, ולמתופף הקבוע של שלמה ארצי.
יהודה עדר הפך לנגן ומעבד מפורסם, והצטרף מאוחר יותר ללהקת דודה.
איתן גדרון היה גם הוא לנגן מבוקש, וניגן בין היתר עם אלון אולארצ'יק ועם מזי כהן.

מאז פירוק הלהקה התאחדו חבריה בהרכב מלא מספר פעמים.
הפעם הראשונה הייתה בשנת 1983, לאיחוד של שלוש הופעות.
בשנת 2000 השתתפה הלהקה במופע "עם הגב לים" לזכרו של מאיר אריאל,
שבו שרו את "סוף עונת התפוזים" ואת "הולך בטל".
בשנת 2006 הופיעה הלהקה בבית הספר "רימון", וביצעה פעם נוספת את שני השירים האלו.

"סוף עונת התפוזים" הפך גם לשמה של הסדרה הדוקומנטרית על תולדות הרוק הישראלי,
אשר שודרה בערוץ הראשון ב-1998 ואותה יצר יואב קוטנר.

הצג מידע מקוצר >>