תערובת אסקוט

במבט לאחור, אחרי עשר שנים, תערובת אסקוט הייתה לא רק להקה מצליחה
ורבת השפעה על הרוק הישראלי הצעיר של ראשית שנות ה-90, אלא ממש "להקת צמרת",
ששלושת חבריה יצרו, כל אחד בדרכו, קריירות סולו מעניינות ומצליחות.  

ב-1989, כשקמה תערובת אסקוט, היה ירמי קפלן המוכר בחבורה,
לא רק כילד שהשתתף בתוכניות לימוד אנגלית בטלוויזיה החינוכית אלא גם כמוסיקאי.
ב-1978 הוא תופף בלהקת ליקוי חמה של רמי קלינשטיין,
אחר כך כמעט היה מתופף תיסלם, ניגן בהקלטות שונות ובאמצע
שנות ה-80 ניסה לפתוח קריירה כזמר, הוציא כמה תקליטי שדרים (ביניהם "מחפשת"),
אך לא זכה לתשומת לב והחליט לוותר על קריירת סולו ולהצטרף ללהקה.
נגן הבס של הלהקה, עמיר רוסיאנו המכונה "ג'נגו", היה אלמוני לציבור,
ואסף אמדורסקי היה ידוע בעיקר כבנו של הזמר והמפיק בני אמדורסקי ז"ל.
אמדורסקי היה הדמות המובילה בלהקה, כדובר פרובוקטיבי בראיונות ובעיקר כזמר ברוב השירים.
אך את העובדה שתערובת אסקוט הייתה אחת הבולטות בגל הרוק הצעיר
של ראשית שנות ה-90 יש לזקוף לזכות שיתוף הפעולה בין שלושת החברים.

תערובת אסקוט החלה להופיע במועדוני תל אביב ב1989,
לעיתים קרובות בחיזוקו של הגיטריטט יובל ליבליך,
הופעות מצוינות (הם אפילו זכו בתחרות להקות צעירות ב"קולנוע אלנבי" בסוף 1989)
בהן התגבש צליל הלהקה, שהיה קומפקטי, מלא עוצמה ועם זאת חם ומלודי מאוד.
הלהקה הייתה מוכנה לתקליט הבכורה, אבל ההחתמה בחברת התקליטים בוששה לבוא.
בסוף 1990 המצב השתנה. אמדורסקי אומנם לא רצה להשתמש בקשריו
המשפחתיים או בציון שהוא בנו-של לקידום קריירת הלהקה,
אך ההקלטה הראשונה של תערובת אסקוט הייתה דווקא חידוש לשיר ישן
ששר אביו (בשלושרים): "מי מפחד מגברת לוין?" (מ' יהונתן גפן, ל' שלום חנוך).
השיר הוקלט בסוף 1990, אז כבר היה ללהקה כבר חומר מקורי רב.
חיים שמש החתים אותה ל"הד ארצי" ותערובת אסקוט הפכה ללהקה
הצעירה הראשונה שהגיעה להוצאת אלבום בהפקה עצמית (באמצע 1991).
מלבד השיר "אני לא מוכנה לצאת מכאן", אותו כתב, הלחין וגם שר
קפלן (ושהוקלט, כמעט במקרה, בהופעה חיה באולפן),
נכתבו כל שירי האלבום על ידי אמדורסקי ורוסיאנו, והם היו גם הסולנים בשירה.
רוסיאנו שר ב"הכל אני מוציא ונותן לה", "מתחת להרים" ועוד.
אמדורסקי בין השאר בלהיטיה הגדולים של הלהקה, "ראיתם את הילדה שלי",
"ואולי תבוא איזו נחמה" ו"החדר האינטימי שלי".
בהקלטות האלבום (שנערכו פעמיים, ואחת מהן נגנזה) אמדורסקי שר וניגן בגיטרות,
פסנתר וקלידים, רוסיאנו שר וניגן בבס ובגיטרות וקפלן שר וניגן בתופים וכלי הקשה.
בחלק מהקטעים הצטרפו אליהם ליבליך בגיטרה, מאיר ישראל בקונגס,
אריק דנון בסקסופון, קרני פוסטל בצ'לו ועוד.
האלבום תערובת אסקוט היה הצלחה גדולה מבחינת השירים וגם
בצליל הרענן והמגובש שיצרו חברי הלהקה (עם טכנאי ההקלטה עמי איילי).
גם ההופעות החיות, לפני ואחרי הוצאת האלבום, היו מצוינות.
עם זאת, ההצלחה המסחרית של האלבום לא הייתה מרשימה במיוחד,
והמוטיבציה להמשיך לפעול יחד הלכה ונחלשה.

בזמן העבודה על האלבום השני החלו מתגלים סכסוכים
ומתיחויות בין החברים, והרצון של כל אחד מחבריה למשוך לכיוונים אחרים הביא לפירוקה.
ההקלטות שכבר נעשו נגנזו, וגם הקלטת הופעה חיה שלהם מחכה להוצאה לאור.
ב-1992 השתתפה תערובת אסקוט במופע "תרנגולי הרוק" בפסטיבל
ערד וביצעה בו את "אם תרצי" של התרנגולים.
באותה שנה חידשה הלהקה שיר נוסף בפרויקט חידושי שירים של גלי צה"ל, "שוב יוצא הזמר".
הלהקה הקליטה את "בשמלה אדומה" (מ' רות ספרוני, ל' יאיר רוזנבלום)
עם קפלן בשירה וגיטרה בס, רוסיאנו בגיטרה וקולות רקע ואמדורסקי בתופים וקולות.
ב-1992 הוציאה הלהקה גם תקליט שדרים עם גרסת הופעה
לשיר "לא מוכנה לצאת מכאן", כשאל השלושה מצטרף תמיר מוסקט בתופים.
השיר נלקח מאלבום שלם בהופעה שנגנז.
ב-1993, בשיא הצלחת גל להקות הרוק הצעירות שתערובת אסקוט
הייתה בין מחולליו, התפרקה הלהקה, ושלושת חבריה יצאו לקריירות סולו מצליחות.

הצג מידע מקוצר >>