בנזין

המידע נלקח מ - ויקיפדיה: לערך | לרשימת התורמים
בנזין, להקת רוק ישראלית משפיעה שפעלה בתחילת שנות השמונים.

חברי "בנזין", יהודה פוליקר, בנג'ו קמחי, קיטש אמסלם ואלי חדד,
ניגנו במסגרות שונות מאז סוף שנות ה-60, בעיקר באזור חיפה והקריות.
ב-1975 הקים פוליקר את להקת "ברקת", תחילה כצמד
עם מיכה שובל, ואחר כך כשלישייה עם הצטרפותו של קמחי. הלהקה ניגנה
בעיקר גרסאות כיסוי ללהיטים מהתקופה, והרבתה להופיע באירועים וחתונות,
אך בין 1975 ל-1976 הקליטה גם שני תקליטונים מקוריים. ב-1980 הוזמן
פוליקר להצטרף כנגן ללהקתו של צביקה פיק. הופעותיו לצד פיק יצרו התעניינות,
וקלטות של הלהקה הגיעו לידיו של הכותב והמפיק יעקב גלעד,
שכה התרשם ממה ששמע, עד שלדבריו התקשה להאמין שזהו חומר של להקה ישראלית.

בעקבות זאת הפך גלעד למלווה אמנותי ללהקה, וכתב עבורה שירים.
פוליקר, קמחי, אמסלם וחדד עברו לתל אביב , ושינו את שם הלהקה ל"בנזין".
חברת סי.בי.אס החתימה את הלהקה, וב-1982 הגיע לתחנות
הרדיו תקליט השדרים הראשון שהקליטה בהתגלמותה החדשה, "חופשי זה לגמרי לבד".
אלבומה הראשון של "בנזין", "עשרים וארבע שעות", יצא באותה שנה
וכלל כמה משיריה המצליחים ביותר, כ"יום שישי", "חופשי זה לגמרי לבד", "גשם",
ו"תני לי סיבה". האלבום היה להצלחה מסחרית גדולה ומכר למעלה מ-50,000 עותקים.

לצד תיסלם הייתה בנזין לכוח דומיננטי ברוק הישראלי של ראשית שנות ה-80.
האופן שבו נוהלו שתי הלהקות על ידי סי.בי.אס משקף את השאיפה שהייתה
לחברה זו אז ליצור מותגי רוק מובחנים בעלי תדמית ציבורית מחושבת ומוקפדת.
גישה זו, שהוביל סמנכ"ל החברה דאז רוני בראון, התבטאה בשליטת החברה על אספקטים
רבים של ניהול ושיווק הלהקה, החל בלבוש וכלה בעיצוב הלוגו, ועקבותיה ניכרים
בעבודות של אמני רוק נוספים עימם עבדה באותן שנים, כמו תיסלם, מני בגר והקליק.

מיד עם הצלחת האלבום הראשון, החלו להתגלות קרעים בלהקה.
עבור יהודה פוליקר הייתה זו התגשמות חלום, אך פני הדברים
לא היו פשוטים כל כך עבור אמסלם, קמחי וחדד, שהיו בעלי
משפחות ונקרעו בין מחויבויותיהם אלה לבין רצונם להצליח כמוזיקאים. לא זו הייתה
הסיבה היחידה למתח בין החברים. זמן קצר לאחר שהחלה הלהקה להקליט את תקליטה השני,
"משמרת לילה", הודיע קיטש אמסלם שאינו מקבל מספיק ביטוי בלהקה, והחליט לעזוב.

בספטמבר 1984, טרם יציאת התקליט השני, נכתב בעיתונים על חזרתם
של חברי הלהקה לקריות בעקבות בעיות כלכליות. אף שהיה מורכב ומעניין מקודמו,
ומכר לבסוף כ-10,000 עותקים, "משמרת לילה"
נחשב בשעתו לכישלון יחסי. מסע הופעות שנפתח באוקטובר 1984 עם "בנזין" בהרכב של
שלישייה התברר כמאכזב מבחינת מכירות, והדבר העמיק את המתחים בין חברי הלהקה.

בשנת 1985, עם יציאתו של התקליטון האחרון של הלהקה,
"התחלה חדשה / סרט במקום", הגיעה "בנזין" לסוף דרכה. עבור יהודה פוליקר,
סימן פירוק הלהקה את ראשיתה של קריירת סולו פוריה ומצליחה מאוד.

הצג מידע מקוצר >>