מושיקו מור - לפעמים
מחבר ומלחין: אורי בן ארי
אני זוכר כי התמונות איתך
|
עוד תלויות לי על הלב
|
כמו קולב תולה את כל מה שאני אוהב
|
וכל הזבל שבראש שלי עוד לא יוצא
|
אנלא רוצה להשאב לזה אל תוך הפח הזה
|
לאהבות הזמניות כמו כולם כזה
|
עם מצופים ברדודים כולם רדודים כאן
|
מנסים לתקן את המציאות
|
עם פילטרים באינסט גרם העיף לנו תסכך
|
בתוך עולם כזה קפוא הלב שלך זה אחשלי
|
לפעמים אני מרגיש קרוב
|
לפעמים אני רחוק
|
הלב שלי מסתובב כמו לווין של רגשות
|
אוהב אותך קשות
|
כל מה שטהור הפכת למלוכלך
|
בנינו את יודעת שאת לא מלאך
|
אבל אמא שלי אוהבת רק אותך
|
אוהבת רק אותך אוהבת רק אותךךךךךךך
|
אולי נחזור כי כבר קשה מרוב שאת יפה
|
זה כבר לא יפה כזאת שקופה
|
ולמרות שאני מכיר אותך בעל פה
|
תמיד קונה את כל החארטות
|
כמו את כל הגרוטאות שאת מביאה מעכו
|
ואין לי בעיה כבר לא אכפת לי מה היה
|
פשוט הלב שלי מחפש כמעט שנתיים חנייה
|
שוב את הופכת תדירה ושוב יוצאת בסערה
|
ושוב הולכת לתמיד אבל רק לעת עתה
|
עד שתרגישי אבודה בלי עבודה וחברות
|
תזכרי בי רק פתאום שאת בסאטלה חרבות
|
וכמו שתי מדינות אנחנו קצת שונים
|
אני בכלל ממרקורי
|
ואת ממאדים וזה מדהים ש
|
לפעמים אני מרגיש קרוב
|
לפעמים אני רחוק
|
הלב שלי מסתובב כמו לווין של רגשות
|
אוהב אותך קשות
|
כל מה שטהור הפכת למלוכלך
|
בנינו את יודעת שאת לא מלאך
|
אבל אמא שלי אוהבת רק אותך
|
אוהבת רק אותך
|
אוהבת רק אותךךךךךךך
|
אוהבת אוהבת אוהבת
|
הודפס ב -