מאז עברו יותר משתים עשרה שנים |
ואני לא מצליח להעמיד פנים |
כשזה כואב לי אז מיד כולם רואים |
וכשעצוב לי אז אני כותב שירים |
מאז עברו יותר משתים עשרה שנים |
והבדידות היא נהפכה לשורשים |
והיא הצמיחה ענפים של שיכחה |
וזכרונות הם כמו עלה על מדרכה |
ויש איזה מקום אני יודע |
ששם אתה שומר ובי אתה נוגע |
ומאיר לי את הדרך לפעמים |
כשכבר מזמן כבו הפנסים |
מאז עברו יותר משתים עשרה שנים |
השמש בא כל בוקר ומאיר פנים |
ובשדות משחקים הילדים |
והחיים מכאן הם כל כך חזקים |
ויש איזה מקום אני יודע |
ששם אתה שומר ובי אתה נוגע |
ומאיר לי את הדרך לפעמים |
כשכבר מזמן כבו הפנסים |
אני עוד כאן ומחכה אולי תגיע |
אני עוד כאן ומקווה שעוד תפתיע |
תיכנס בדלת בלי לומר מילה |
ושוב הכל יחזור להתחלה |
מעבר: |
ויש איזה מקום אני יודע |
ששם אתה שומר ובי אתה נוגע |
ומאיר לי את הדרך לפעמים |
כשכבר מזמן כבו הפנסים |
מעבר: |
x4 |
סיום: |
רן דנקר הכל מזכיר אותךבית משוגעיםכמו רובין הודהבלדה שלי עלייךאמילימי בחלומךבואי נעזובכשאת איתיאני אשכל מה שלא הספקתי לומר |
פופ עלי הרטום - אהבה צנועה מדי נונו - בנים עילאי כנפו - מוקף באהבה מתן גלילוב - מתעורר לצידך חן אהרוני - שקוף |