אברהם טל - שדות האש
מחבר ומלחין: אברהם טל
גרמת לי שוב לרוץ בשדות האש אני לא רוצה
|
גרמת לי שוב לרוץ בשדות האש אני לא רוצה
|
אני רוקד עכשיו חצי ממני כבר בחוץ
|
רק עוד כמה רגעים וגם הגוף בעננים
|
לא נחוץ פה שום דבר אחר שום דבר חדש
|
כי הכל פה משתנה מלמעלה עד למטה
|
מהחוץ אל הבפנים את המקצב מפנים שוכח מכל הלא נעים
|
כי זה לא חשוב איך שאני נראה מה אני עושה
|
כשהריקוד פורץ החוצה מבפנים שוטף סוחף
|
את כולי הוא לוקח משתק כמעט מענה
|
את נשמתי מכניס מוציא והופ אני כבר לא נמצא
|
כבר כמה רגעים שאני לא בעניינים
|
מרגיש שהמציאות קוראת לי לחזור
|
מבקש עוד כמה רגעים לפני שנעצור לא!
|
חכו שנייה הקשיבו אל תפסיקו
|
תנו לדם בוורידים יותר מהר לזרום
|
גרמת לי שוב לרוץ בשדות האש אני לא רוצה
|
גרמת לי שוב לרוץ בשדות האש אני לא רוצה
|
ברחבת הריקודים משתוללים כמו ילדים עד אור הבוקר
|
מי שנעלם הכי מהר זוכה בג'וקר
|
לא בקלות כזו נצא מזה כי אם ביוקר
|
אם נפסיק לרקוד עכשיו, כן
|
הדופק עולה הגוף מתמלא
|
שמחה שמציפה כמו בימי קדם
|
לרקוד סביב מדורה ולהיכנס להלם
|
חכמים חלם הלר - צריך למצוא פה משפט
|
לא יכול להפסיק לזוז גם כשהמוזיקה נגמרת
|
המכונה כבר אמרה את שלה מזמן תשאלו גם את ילדי הגן
|
מי כמונו מטייל עכשיו במרחבי הזמן
|
מרקדים סביב הצלילים קופצים מתו לתו
|
כאן כל אחד הוא ילד מאוהב
|
לא משנה בחוץ אביב או סתיו
|
נגנב מהצבעים סביב נדהם מכל צבעי הקשת מחזה מרהיב
|
כל המולקולות קופצות מצד לצד בשמחה
|
כאן בקולי קולות נצעק נשיר ונרחיק את החשיכה
|
היא שכחה, היא רוקדת כבר שעות מניחה
|
שהדי.ג'י לא יפסיק לנגן ולא ייקח מנוחה
|
פתאום היא בוכה דמעות של שמחה
|
המוזיקה דעכה נגמרו החרוזים
|
עם חבר שלה אומר לה בואי הביתה נרד למטה
|
אך בתוכה כמו בכולם אפשר לראות שמעתה
|
החיים עזבו מזמן כבר את מסלול העלטה
|
לכולם מתוך ריקוד השתנה מבנה התא
|
ומעתם קום גם אתה שחרר ידיים וראש קח נשימה תגלוש
|
על הגלים שהם צלילים שמתנגנים ומרפאים לא לחשוש
|
גרמת לי שוב לרוץ בשדות האש אני לא רוצה
|
גרמת לי שוב לרוץ בשדות האש אני לא רוצה
|
x2
|
שוב לרוץ בשדות שוב לרוץ בשדות שוב לרוץ בשדות
|
שוב לרוץ בשדות שוב לרוץ בשדות שוב לרוץ בשדות
|
גרמת לי שוב לרוץ בשדות האש אני לא רוצה
|
גרמת לי שוב לרוץ בשדות האש אני לא רוצה
|
x2
|
הודפס ב -