פתיחה: |
עם רחובות, זכרונות, של אספלט ואבן |
הנה שדרות רחבות נטועות |
לפעמים העיר היא כמוך, יפה ולוטפת |
לפעמים היא כמוני, מבוך סמטאות |
הנה ספסל לב שבור ממתכת |
ים של פנים שחולפות חתומות |
בני אדם הם בסך הכל חומה שנסדקת |
והנה אורות נוצצים כמו דמעות |
פזמון: |
הנה עיר, הנה אנשים שיש להם הכל |
אבל אין להם מאום |
הנה שיר, הנה המילים המילים הן הכל |
אבל אין בעצם כלום. |
מעבר: |
קירות שראו כבר מליון חלומות |
ושבילים שבהם דיממו חרטות |
וקפה ועשן ונשים אוהבות |
ועושר עלוב של פינות חשוכות. |
הנה אמת מאירה ומביישת |
את בחירתנו בחיים נטולי משמעות |
מבעירה ושורפת כמו שמש שיוצאת |
אבל יותר מדי זה למות. |
הנה עיר, הנה אנשים שיש להם הכל |
אבל אין להם מאום |
הנה שיר, הנה המילים המילים הן הכל |
אבל אין בעצם כלום כלום |
מעבר: |
פזמון |
מעבר: |
x4 |
סיום: |
מוקי ילדה סוכרילד של אבאמין עצבות שכזוהייתי נערלא נפסיק לחלוםתספור את החבר'הבדרך לאיבודמדברים על שלוםאני לא רוצה להתבגרמה לך נפשי |
רוק ליאורה - אני חולם על נעמי אפרת גוש - לילה טוב מיקה קרני - מגדלור רמי פורטיס - מלך הזנב דניאל סלומון - הייתכן |