כתב ידך הלא מוכר לי, וקולך המהפנט |
צלצולך הטלפוני, שכנע אותי לצאת |
מהבית החם אל הרחוב הקשה, אל העולם. |
התפלתלי כשקראת לי |
כי אסור היה לי אז |
לפרש את סימניך כאותות של אהבה |
כבר שכחתי מתי עפתי |
ומתי את כל חושי איבדתי כך. |
פזמון: |
האם שמת לב אני בקשתי, רק דברים שאין |
מקומות אבודים סימנים של אש |
חיי בתל-אביב, הסדרים רומנטיים |
התבוננות פנימית ומה שהאמנתי |
כך יצאתי אל הדרך, כשהגעתי באתי |
נעמדתי בדלת מה ידעתי לא ידעתי |
התפשטתי וזזתי כמו מטורף בחדר |
אלוהים אמרת שבוע תשאר פה |
גם אני הרגשתי כך, |
כי אני נבראתי לך. |
אנשים שלא עמדו בקצב החיים הזה |
השתגעו, התאבדו או הלכו לעזאזל |
בחשכה בבית החם, זה קורה. |
מעבר: |
x2 |
פזמון |
שלמה ארצי טלפני טלפניקצת משונה שלא נשארתזמר לבני ליאורסיפור רומנטיוביחד נזדקןאומרים ישנה ארץצרות בתל אביבעל פי תנועת הרכבותאושר אקספרסלעולמים |
רוק נושאי המגבעת - אני טקסט פוליטי ג'ירפות - ג'ירפות מוקי - לב חופשי אלישע בנאי - שביל אופניים עמיר לב - לאן עפים הברווזים |