אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| פתיחה ולכל אורך השיר: |
| דניאלה שומעת מה שמשמיעים ברדיו. |
| ברדיו משמיעים מה שדניאלה שומעת. |
| לאחרונה היא נהנית מאלקטרוני, |
| במיוחד ההם, איך קוראים להם... |
| היא לא זוכרת, זה לא שהיא לא יודעת. |
| אני שוכב אתה. וזה לא כיף! |
| מעבר: |
| דניאלה גונחת, כמו בטלוויזיה. |
| בטלוויזיה גונחים כמו שדניאלה מצפה. |
| באה הביתה על פרצוף של 'אני בקריזה!' |
| "בוא עכשיו, על השטיח, על הרצפה!" |
| לא התנגדתי. עכשיו זה מגרד. |
| כולם חושבים תוך כדי על כדורגל. |
| אני חושב על שיר של "גרייטפול דד." |
| בדיוק על הסולו של גרסייה |
| היא מבקשת שארד. |
| אני הולך על זה, כמו מתאבד. |
| מעבר: |
| דניאלה אומרת שאני ילד, אבל זה לא מפריע. |
| אם זה לא מפריע, למה לדבר? |
| היא אומרת שכנות זה עניין מכריע. |
| אני תופס אותה קרוב ואומר לה: |
| "מגיע לי כל-כך הרבה יותר!" |
| היא בוכה עכשיו. זה מנחם. |
| מעבר: |
| אבל יש לה גוף קצת כמו גיטרה, |
| ותחתונים מהמשביר. |
| אבא שלה עזב כשהייתה בת ארבע. |
| אין לי מושג מה זה מסביר. |
| היא פותחת את הרדיו, רוקדת ושרה |
| תופסת את הראש בשתי ידיים ואומרת: |
| "איזה שיר! איזה שיר!" |
| מעבר: |
| מעבר: |
| x2 |
| ועכשיו היא פותחת דלת |
| להתמסטל מהאוויר. |
| היא אומרת שככל שהיא גודלת, |
| היא לא סובלת את העיר. |
| אני שותק על זה. זה המחיר. |
