המידע נלקח מ - ויקיפדיה: לערך | לרשימת התורמים
יזהר אשדות הוא זמר, מלחין ומוזיקאי ישראלי.
פרסומו הראשון בא כמנהיג להקת תיסלם, ולאחר מכן
פיתח קריירת סולו מצליחה, לצד עבודה כמעבד ומפיק מוזיקלי פעיל.

אשדות נולד בשנת 1958 בירושלים ושם גדל.
בגיל 11 החל אשדות להתעסק במוזיקה, כאשר החל ללמוד לנגן על גיטרה.
בגיל 13 הקים בבית הספר שלמד, "נוף ים", את להקתו הראשונה,
שנקראה "הכלבים האדומים".

בשנת 1977, התגייס אשדות לגלי צה"ל, שם עבד כעורך מוזיקלי.
במקביל המשיך לעבוד על המוזיקה שלו, והקליט את הגרסה הראשונה לשירים
"לראות אותה היום" ו"מאומה לא קרה", למילים שלו ושל אמו.
בתקופת שירותו הצבאי הכיר אשדות את יאיר ניצני,
אשר עבד כטכנאי בגלי צה"ל. השניים התחברו והפכו לשותפים מוזיקליים.
מאוחר יותר נפגשו עם דני בסן, אשר שירת באותה תקופה בלהקת חיל האוויר.
אשדות ובסן הקימו חברת דיסקו והפכו לדי ג'ייז במסיבות.
לניצני הייתה חברה דומה, והוא ואשדות כתבו את השיר "תנו לי רוק'נ'רול",
כפרודיה על מקצועם. כך נוצר הגרעין של להקת תיסלם.

תקופת תיסלם
להקת תיסלם פרצה לתודעה הישראלית בסוף שנת 1980, עם השיר "רדיו חזק".
כמה חודשים מאוחר יותר יצא גם האלבום באותו השם.
לאורך כל שנות הלהקה היה אשדות מנהיגה, בעיקר כמלחין וכמעבד, ובהתחלה אף כסולן.
בין היתר הלחין את השירים "לראות אותה היום"
(אשר זכה בתואר שיר השנה במצעד הפזמונים העברי
השנתי של רשת ג'), "רדיו חזק" (עם יאיר ניצני), "תפסיק לכוון אלי",
"עוד פגישה", "שנה שנייה" (עם ניצני), "חצבים פורחים", "כוכבים" ועוד.

כבר בתחילת ימי תיסלם החל אשדות להתעניין גם בעיבוד ובהפקה מוזיקליים,
ועוד טרם התפרקה הלהקה החל לעבוד בתחום ברצינות.
לאחר פירוק הלהקה בשנת 1983, עבד אשדות בעיקר כמפיק וכמעבד מוזיקלי.

כמפיק ומעבד מוזיקלי בשנות השמונים
נסיונו הראשון של אשדות כמפיק מוזיקלי היה עוד בימי תיסלם, כאשר הוא ויאיר
ניצני הפיקו למני בגר את השירים "הלילה לבד" ו"אמא יש לי להקה" ב- 1983,
לאחר שהתפרקה הלהקה, הלחין ועיבד את שירה של אסתר שמיר "קלף חזק".
בסוף השנה הפיק לראשונה אלבום שלם, "מותק" של קורין אלאל.
אשדות אף הלחין ועיבד את השיר המוכר ביותר באלבום, "תן לי קצת ממך"
למילותיו של יעקב גלעד. שנה מאוחר יותר, הפיק יחד עם משה לוי את אלבומו
של בעז שרעבי "אצלי הכול בסדר". בין השירים באלבום בלטו "את לי לילה",
"תני לי יד" ושיר הנושא. בהפקת האלבום השתתף גם יאיר ניצני,
אשר שב לעבוד עם אשדות. באותה שנה גם הפיק ועיבד את השירים "שיר השחרור"
ו"אין לי זמן" של מני בגר, את "גלבי" ואת "הבוקר שלמחרת" של נורית גלרון.
בנוסף עיבד הפיק את פסקול הסרט "זעם ותהילה" של אבי נשר.

בשנת 1985, שיחק אשדות בסרט "שוברים". אשדות הלחין את רוב שירי
הסרט ועיבד את כולם, כולל הלהיט הגדול "שירו של שפשף" של מאיר בנאי.
אשדות אף שר במספר שירים בסרט, בהם "הנה הגעתי",
"איך לאהוב אותך" עם גלי עטרי, "זהב טהור" עם סי היימן, ועוד.
בעבודה על הסרט הכיר אשדות את אלונה קמחי, אשר הפכה לבת זוגו ולשותפתו ליצירה.

בשנת 1986 החל אשדות לעבוד עם שלמה ארצי על הקלטת האלבום "לילה לא שקט",
אך ארצי לא אהב את התוצאה והקליט את השירים בעיבוד מחודש, ללא עזרתו של אשדות.
באותה שנה הלחין ועיבד אשדות את אחד משיריו היחידים של יאיר ניצני, "האשם תמיד",
אשר בוצע בתוכנית הרדיו "מה יש". במקביל עיבד מספר שירים באלבומו של אבי טולדנו
"תרקדי את הלילה", והפיק את אלבום הבכורה של דני בסן, בו גם הלחין את השיר
"ככלות הקול והתמונה". בסוף השנה חזר אשדות לשתף פעולה עם עופרה חזה,
והפיק את אלבומה "ימים נשברים". אשדות עיבד את כל שירי האלבום בהם שיר הנושא,
"כל הקלפים", "להמשיך לצעוד" ו"הכאב הזה", אותו הלחין יחד עם חזה.

בשנת 1987, הפיק אשדות את אלבום הבכורה של אדם, "סוד".
הוא הלחין ועיבד את רוב שירי האלבום, בהם "סוד",
"אין מוצא", "הכרזת מלחמה", "נוסע רחוק", "תמונות" ו"זריחה על המדבר".
האלבום היה לאחד המצליחים ביותר של התקופה, ומכר יותר מ- 45,000 עותקים.
היה זה גם אחד משיתופי הפעולה הראשונים בין אשדות לאלונה קמחי,
אשר כתבה את השירים "סוד", "הכרזת מלחמה", "נוסע רחוק" ו"תמונות".

בשנת 1988, הפיקו אשדות וניצני רמיקס של עופרה חזה לשיר "אם ננעלו".
השיר הפך ללהיט גדול באירופה באותה שנה,
וצעד במקום הראשון במרבית מדינות היבשת. האלבום של עפרה "שדי",
שהופק במרביתו על ידי אשדות, הפך גם הוא לרב מכר ברחבי העולם.

באותה שנה הפיק את אלבומו השני של אדם, "מרחוק לרחוק",
אשר שיחזר את ההצלחה של קודמו. בין היתר הלחין ועיבד אשדות לאלבום
את השירים "היא רוקדת לבדה" (עיבוד בלבד), "לא לוקח בקלות", "שקיעה אחת",
"מכור לאהבה" (עיבוד), ו"מצטער", אשר זכה בתואר שיר השנה של רשת ג'.
בסוף אותה שנה יצא אלבומה השני של סי היימן, "התקליט השני".
אשדות עיבד בו את רוב השירים, בהם "עולם תעשייתי", "משוטטת" ועוד.

בשנת 1989 יצא אלבום הבכורה של להקת החברים של
נטאשה בהפקתו של יזהר אשדות. אשדות אף עיבד מספר שירים באלבום,
בהם "את לא", "שיר אחר" ו"אוגי". באותה שנה הפיק את אלבומו
השני של דני בסן, "הילד שבי", בו גם היה אחראי על העיבודים יחד עם רן בגנו.
באלבום בלטו בעיקר השירים "דרכנו" ו"דברים שרציתי לומר".

בשנת 1990 הפיק ועיבד אשדות את אלבומה השלישי של סי היימן,
"עובדים בכביש", בו נכללו בין היתר השירים "גראפיטי תל אביב 89" ו"זה כואב".
היימן זכתה באותה שנה בתואר "זמרת השנה" ברשת ג'.
באותה שנה, שבע שנים לאחר פירוקם, התאחדה להקת תיסלם לסיבוב הופעות.
בעקבות הצלחת ההופעות, הוציאה הלהקה אלבום אוסף, "נגנו עכשיו", בו
נכללו שני שירים חדשים- "פרצופה של המדינה" שכתב ניצני שהלחינו כל חברי הלהקה,
ו"יש לך אותי", שהלחין אשדות למילים של צוף פילוסוף.

בשנת 1991 הפיק מוזיקלית את מופע הבכורה של אתי אנקרי "רואה לך בעיניים",
בישל את פסקול הסרט "גמר גביע",
ועיבד ללהקת פורטרט את השירים "הכל מבינה" ו"פתי מאמין".

קריירת סולו לצד המשך הפקה ועיבוד
בשנת 1992 הוציא אשדות אלבום סולו ראשון, "יזהר אשדות".
אשדות הלחין, עיבד והפיק את כל שירי האלבום,
בהם "איש השוקולד", "הלילות שלנו", "מה תאמרי", "מלך שלך" ו"נועה של הים".
את רוב שירי האלבום כתבה אלונה קמחי, בהם "איש השוקולד",
"הלילות שלנו" ו"נועה של הים". אשדות כתב שלושה שירים לאלבום: "עד הפחד הבא",
"מלך שלך" ו"דרך ארוכה". האלבום הצליח במכירות, והיה לאלבום זהב.
בעקבות הצלחת האלבום יצא אשדות לסיבוב הופעות עם שירי האלבום, ומספר שירים של תיסלם.

במקביל לקריירת הסולו, המשיך אשדות בשיתופי פעולה עם אמנים אחרים.
באותה שנה אשדות את שירם של להקת שפיות זמנית "פרחים לבנים",
והלחין למיקיאגי את השיר "רציתי להחליף", אותו ביצע בפסטיגל.
בשנת 1993 הפיק את אלבומו של אלון אולארצ'יק "תגיד לי מה אתה מרגיש",
בו גם היה שותף בעיבוד חלק מהשירים.

בשנת 1994 הוציא אשדות את אלבום הסולו השני שלו,
שנקרא גם הוא "יזהר אשדות". האלבום כלל את הלהיטים "הבלדה על", "הירושימה שלי"
ו"צילו של יום קיץ", שגם צולם לקליפ הראשון שלו. בעיבודים היה שותף משה לוי,
ובין כותבי השירים נמנו אלונה קמחי, חמי רודנר, דן תורן, דני דותן ומאיר גולדברג.

באותה שנה הפיק אשדות את אלבומם השלישי של החברים של נטאשה,
"רדיו בלה בלה", בו גם עיבד את הלהיטים "עכשיו אני" ו"אני לא רוקד כשעצוב".

בשנת 1995, הוציא אשדות את אלבום ההופעה "הופעה חיה בהארד רוק קפה".
לצד להיטיו של אשדות בביצועים מחודשים,
כלל האלבום שני שירים חדשים: "התחלות" ו"בכל פעם שאני מתאהב בך מחדש".
בהופעה אף התארחה קורין אלאל, אשר שרה עם אשדות את "תן לי קצת ממך".
האלבום זכה להצלחה מסחרית גדולה, עוד יותר משני אלבומי האולפן הראשונים של אשדות.

באותה תקופה הפך אולפן ההקלטות של אשדות לאחד המובילים בארץ,
ואשדות היה מעורב בהפקת ועיבוד אלבומים רבים.
בשנת 1997 הפיק את אלבומה של אתי אנקרי "למרות ובגלל", בו
עיבדו השניים את השירים במשותף. בין היתר נכללו באלבום "והים", "עוד לא נרגע בינינו",
"ככה לגמור", "האישה", "נלקח ממני סוד" ועוד. כעבור שנה הפיק ועיבד יחד עם ברי
סחרוף את אלבום הבכורה של מיכה שטרית, "מסמרים ונוצות", בו נכללו הלהיטים "טבריה",
"אינתי עומרי" ו"מסמרים ונוצות", בו היו השניים שותפים להלחנה.
באותה שנה אף היה אחראי על העריכה הדיגיטלית באלבומו של סחרוף "נגיעות",
וחידש את שירו של שמוליק קראוס "זה קורה" לפרויקט "עבודה עברית" בהפקתו של שטרית.
בנוסף עיבד את אלבומה היחיד של להקת פרה קדושה, "Two Good".

בשנת 1998 הקליט אשדות את אלבומו השלישי, "זמן קסם".
היה זה האלבום הראשון אשר הקליט אשדות באולפן הפרטי שלו. באלבום שיתף אשדות פעולה
עם ברי סחרוף בשלושה שירים, בהם שיר הנושא שכתב שחר אריאל, בנו של מאיר אריאל.
לאלבום כתב מאיר אריאל את השיר "למה לא", כחודש לפני מותו.

לרגל השקת אתר הורדות המוזיקה הראשון בארץ בשנת 2000,
הרכיב אשדות אלבום אוסף מיוחד שנמכר אך ורק באינטרנט בשם "לך עם הלב". האלבום כלל
ביצועים מהופעות חיות וביצוע ראשון של אשדות לשיר "רגע" שהלחין ללהקת פרה קדושה.
באותה שנה גם עיבד את השירים באלבומה השני להקת גאיה, "רוקדים ושרים".

בשנת 2001 השתתף אשדות בהלחנת, הפקת ועיבוד מספר שירים באלבומו השני של מיכה שטרית,
"סנטיאגו דה קובה", בהם הלהיט "נמנע ממך". כעבור שנה עיבד את
החידוש של שרית וינו-אלעד וחני פירסטנברג לשיר "דרכנו", אשר הלחין במקור לדני בסן.
החידוש זכה להצלחה רבה, ונבחר כ"שיר השנה" במצעד הפזמונים של התחנות רשת ג' וגלגלצ.
בנוסף עיבד אשדות באותה שנה את אלבומו המצליח של דייוויד ברוזה "זה הכול או כלום",
בו בלטו שיר הנושא ו"בוכה אל הקירות". בשנת 2004 עיבד אשדות חידוש מצליח
נוסף לסדרת הטלוויזיה "הבורגנים", הפעם את שירו של איתן מסורי "אלוהים נתן לך במתנה".

בשנת 2004 הקים אשדות לייבל עצמאי, והראשונה לחתום בו הייתה הזמרת רונה קינן.
באותה שנה הפיק ועיבד את אשדות את אלבום הבכורה של קינן,
"לנשום בספירה לאחור". מאוחר יותר חתם בלייבל גם הזמר פיטר רוט.

בשנת 2005 יצא אלבום האולפן הרביעי של אשדות, "במרחק נגיעה מכאן".
שיר הנושא, אשר נכתב על ידי יהלי סובול, היה לללהיט הגדול ביותר מהאלבום.
שירים בולטים נוספים מהאלבום כללו את הדואט "אבנים" עם רונה קינן,
ו"כל האור שרק אפשר לשאת", אשר נכתב לזכר ענבל פרלמוטר. באותה שנה הלחין אשדות את השיר
"נערה מהצפון" לתוכנית "מפגשיר" של ערוץ מוסיקה 24, בה שר את השיר עם שלומי סרנגה.

שנה מאוחר יותר עיבד שיר נוסף לתוכנית, "הריקוד המוזר של הלב" של גידי גוב ורונה קינן.
באותה שנה הפיק ועיבד את אלבומה של נורית גלרון
"מה שהשמיים נותנים", ואת אלבום הבכורה של הראל סקעת.
השיר "ואת" שעיבד לאלבום היה השיר הרביעי בעיבודו של אשדות אשר
זכה בתואר "שיר השנה" ברשת ג'.

בשנת 2007 הוציא אשדות אלבום אוסף שני, "הלילות שלנו".
בנוסף לשיריו הישנים, הקליט אשדות לאלבום
שלושה שירים חדשים: "כביש לכיוון אחד" אשר הלחין למילים שלו ושל צוף פילוסוף,
"לאן פנינו עכשיו", ו"מטעי הדובדבן של אוקראינה", בו שיתף פעולה עם מוקי.
באותה שנה יצא אלבומה השני של רונה קינן, "עיניים זרות", בהפקה ועיבוד של אשדות.

באוגוסט 2008 הוציא אשדות את אלבום ההופעה "ריקוד קטן", שתיעד את סיבוב ההופעות
שערך בסגנון מוזיקה אירית. האלבום כלל שיר אחד חדש, "ריקוד קטן", שהלחין
אשדות למילים של יהלי סובול עבור הפסטיבל האירי בתל אביב. כמו כן נכללו באלבום הנעימה
"Eric and the Angels" והשיר העממי "Whiskey in the Jar".

חיים פרטיים
אשדות הוא בעלה של השחקנית והסופרת אלונה קמחי ממנה יש לו בן אחד ושמו עיליי.

אשדות הוא פעיל שמאל ידוע. לרוב הוא נואם בעצרות וכנסים של
מפלגת מרצ ואף הוצב במקום 107 ברשימתה בבחירות לכנסת השבע עשרה ב-2006.

Show short description >>